נגיף הקורונה: צעדי הריקוד הבסיסים שכולם יכולים לאמץ

Gabriel Rymbergנגיף הקורונהLeave a Comment

חלק ב׳ של המאמר נגיף הקורונה: לומדים כיצד לרקוד

תומס פּוּאֵיוֹ

23 באפריל (פורסם במקור ב-Medium)

תרגום: צוות קיו-לינגואה

מקור: התעטשות ומחלת הקורונה 2019 (COVID-19), מתוך Journal of the American Medical Association

ניתן למצוא תרגום בתחתית המאמר. תרגומים נוספים יתקבלו בברכה.

שני מאמרי הקודמים, נגיף הקורונה: מדוע חייבים לפעול עכשיו וכן נגיף הקורונה: הפטיש והריקוד זכו ל-יותר מ-60 מיליון צפיות ותורגמו כל אחד ליותר מ-30 שפות. מאמר זה הינו חלק ב׳ של הסדרה (חלק א׳, חלק ג׳) אשר מתמקדת בצעדים הספציפיים אותם נדרש לאמץ כדי לפתוח את הכלכלה. ניתן להירשם כאן כדי לקבל את הפרקים הבאים בסדרה.

*   *  *

תקציר: כל המדינות יכולות לאמץ סדרה של אמצעים זולים מאוד שיפחיתו באופן משמעותי את היקף המגפה: לחייב לחבוש מסכות תוצרת-בית, לחייב ריחוק פיזי והיגיינה באופן גורף ובכל מקום ולחנך את הציבור.

בחלק א׳, הצגנו את ההתמודדות של מדינות שונות במזרח אסיה בריקוד שלהן אל מול נגיף הקורונה. ראינו כיצד החלו לעלות תבניות מסוימות ביחס לאמצעים החשובים ביותר.

כעת נבחן לעומק את רשימת כל האמצעים האפשריים, ניטיב להבין אותם וכך נוכל להחליט איזה מהם לאמץ. הם מתחלקים לארבעה סוגים:

  1. אמצעים זולים שהפעלתם עשויה להספיק כדי לדכא את נגיף הקורונה, כדוגמת מסכות, ריחוק פיזי, בדיקות, מעקב קשרים, סגר, ובידוד.
  2. אמצעים יחסית יקרים שעלולים להידרש במקרים מסוימים, כמו איסורי מסע והגבלות על התכנסויות חברתיות.
  3. אמצעים יקרים שלא תמיד נחוצים במהלך הריקוד, כגון סגירה גורפת של בתי הספר והעסקים.
  4. קיבולת רפואית

במהלך הריקוד, כאשר מתחילים להקל בסגר ולחזור לשגרה, המטרה הינה לשלב את אותם אמצעים המאפשרים להעלות את הפעילות הכלכלית לרמתה הגבוהה ביותר כל זמן שיחס ההדבקה נותר מתחת ל-1 – כך שהנגיף מתפשט אך מעט – עד אשר יימצאו תרופה או חיסון. 

היום נתמקד באמצעים הזולים והפשוטים ביותר שכולם יכולים לאמץ, ובהשפעתם הפוטנציאלית המשמעותית. הבה נתחיל באמצעי המתבקש מכולם: מסכות.

מסכות

כפי שדובר במאמר הראשון, השימוש במסכות נפוץ מאוד במזרח אסיה: סין, דרום קוריאה, טייוואן אך גם בהונג קונג וכעת גם בסינגפור. אך אלה לא המדינות היחידות ששמו את מבטחן במסכות. נכון ל-22 באפריל 2020, 51 מדינות מחייבות על חבישת מסכות בחלק מן הפעילויות המתרחשות במרחב הציבורי, לרבות גרמניה וטייוואן. מדובר ביותר מרבע מכל המדינות:

פרטים על האמצעים הננקטים במדינות, הודות לצוות Mask4All

אלה המדינות המחייבות זאת. אך מדינות רבות אחרות ממליצות על חבישת מסכות, לרבות כל מדינות ה-G7 (למעט איטליה ובריטניה). מספר ערים בארה״ב, לרבות ניו יורק, אוסטין, לוס אנג׳לס וסן פרנסיסקו החלו בימים האחרונים לחייב על חבישת מסכות בתחומן.

אך עד לאחרונה נאמר לנו שלא לחבוש מסכות. עד ל-22 באפריל, ארגון הבריאות העולמי המליץ למי שבריא שלא לחבוש מסכה. רוב המדינות עדיין לא מחייבות על חבישת מסכה בציבור. למה? מי צודק?

כדי לגלות את התשובה, אנחנו חייבים להבין את המדע שמסביר את אופן התפשטות נגיף הקורונה.

המדע שמסביר את אופן התפשטות נגיף הקורונה

דלקות של מערכת הנשימה מתפשטות באמצעות האף והפה, בשלושה מנגנונים:

  • "טיפות נשימתיות": טיפות נוזל שנפלטות מן הפה ודרכי הנשימה
  • ״אירוסול״: חלקיקים זעירים מתערבבים באוויר ויכולים לשהות בו שעות
  • משטחים: לדוגמה, מתעטשים על היד ונוגעים בידית דלת שמישהו אחר נוגע בה לאחר מכן.

בתחילה, מדענים רבים שיערו כי הידבקות בנגיף הקורונה מתרחשת ברובה באמצעות טיפות נשימתיות הנפלטות בזמן שיעול, וכן שהטיפות הללו נופלות על האדמה במהירות, בתוך שניות מספר, ובמרחק של לא יותר משני מטרים. אילו היה זה נכון, פירושו של דבר שהדרך העיקרית להידבק היתה מכך שמישהו משתעל לנו בפנים או בעקבות נגיעה במשטח מזוהם.

מכיוון שעל פי רוב לא משתעלים לנו בפנים, הרשויות טענו שחבישת מסכה איננה מועילה במיוחד לאדם הממוצע. עבור אנשי הסגל הרפואי, לעומת זאת, המצב אינו כזה משום שהם כל השם חשופים לטיפות הנשימתיות מהחולים שמשתעלים להם בפנים בזמן שהם מבצעים אינטובציה (צִנְרוּר) של קנה הנשימה או במצבים דומים.

מכיוון שלא היו מספיק מסכות, רשויות מסוימות ברחבי העולם החליטו לתעדף את הקצאתן לסגל הרפואי ולהמליץ לשאר האוכלוסיה שלא לעשות בהן שימוש.

אכן נכון היה לתעדף את אנשי הסגל הרפואי, אך במקום לומר: ״הן הרבה יותר יעילות עבור הסגל הרפואי, ולכן עדיף להקצות אותן להם״ הטענה הייתה שעבור הקהל הרחב הן לא יעילות – או אפילו מסוכנות. טענה זו פגעה באמינותן של הרשויות.

ואז החלו הראיות להצטבר.

סרטון יוטיוב המתאר עניי טיפות נשימתיות וכיצד הן נעות הרבה מעבר למרחק של 2 מטרים מבלי ליפול.

סרטון יוטיוב המתאר את המחקר על הטיפות הנשימתיות, ענני הטיפות וכיצד הם עלולים לגרום להידבקות.

סרטון יוטיוב המתאר כיצד חוקרים מדדו את מהירות השיעול. אפילו במרחק של מטר אחד מהפה, טיפות נשימתיות במרכז הענן נעות במהירות של כ-1 מטר/שנייה (ירוק). מהירות זו מעידה על כך שככל הנראה מרחק פיזי של 2 מטרים מאנשים אחרים אינו מספיק כדי למנוע הידבקות משיעול.

נראה כי בזמן שיעול או התעטשות, הטיפות הנשימתיות נעות למרחק גדול הרבה יותר מ-2 מטרים ולא נופלות לרצפה כל כך מהר. כמה מהן אכן נפלו, אך רבות נותרו בתוך ענן של טיפות.

מקור: צילום מסך מאחד מהסרטונים לעיל, אשר מראה ענן טיפות

ואז התגלה שאפילו לא צריך להשתעל. ייתכן שמספיק לשיר. ארבעים וחמישה חברים מתוף מקהלה בת 60 זמרות וזמרים במדינת וושינגטון נדבקו. אפילו מספיק לדבר.

סרטון יוטיוב שמראה מסכה ביתית.

או רק לנשום!

זה הופך את המסכות לחשובות ביותר. מסכה יכולה למנוע מאנשים שנדבקו לפלוט טיפות נשימתיות ומאנשים בריאים מלקלוט אותן.

אך אין מסכות בנמצא! הן במחסור בכל העולם. המעטות שבנמצא מוקצות, כנדרש, לאנשי הסגל הרפואי. מה לעשות?

לשמחתנו, חוקרים מצאו שאין צורך במסכות מקצועיות. גם מסכות תוצרת בית תספקנה.

הערה: זהו רק מדד אחד שבודק אם מסכות יעילות. קיימים מדדים רבים אחרים. במאמר הזה ניתן למצוא סקירה מפורטת הרבה יותר.

המאמר המרשים הזה (עדיין לא ירד לדפוס) סוקר את כל הראיות ליעילותן של מסכות. המסקנה העיקרית היא שהן יעילות. חבישת מסכה יכולה להשפיע באופן דרמטי על הפחתת שיעור ההדבקה.

מקור: LaVision

הדבר נכון הן כדי להגן על האוכלוסייה הבריאה ובמיוחד ביחס לאוכלוסית הנדבקים: חבישת מסכה גורמת לכך שמרבית הטיפות הנשימתיות נחסמות וגם מונעת את היווצרות ענן הטיפות שנותר באוויר, כפי שמדגים סרטון זה.

תוכלו לומר: ״נהדר! כשמישהו נדבק, הוא חייב לחבוש מסכה.״ למרבה הצער, זה מאוחר מדי.

לינק למאמר. לינק לאיור המקורי.

מאמר מצויין מאוניברסיטת אוקספורד שפורסם בכתב העת Science מתאר בפרוטרוט כיצד מתפשט נגיף הקורונה מאדם לאדם. ציר ה-X מציין את מספר הימים לאחר ההידבקות, וציר ה-Y כמה אנשים נוספים נדבקים בכל אחת מהדרכים השונות מדי יום. ביום החמישי לאחר ההידבקות, לדוגמה, נשא של הנגיף מדביק בממוצע כ-0.4 אנשים נוספים. רוב מקרי ההידבקות הללו נגרמים מאנשים שכבר חשים סימפטומים או שעוד מעט יחושו בהם (הם נקראים פרה-סימפטומטיים). מעט מזה נגרם דרך הסביבה (משטחים) ומעט פחות מזה מאנשים הנושאים את הנגיף אך לעולם לא יפתחו סימפטומים.

לאמיתו של דבר, המאמר קובע שכמחצית מן ממקרי ההידבקות נגרמים מאנשים שחווים סימפטומים אך המחצית השנייה נגרמת מאנשים שעדיין לא חווים אותם. אם רק אנשים שחווים סימפטומים יחבשו מסכות, יימנעו רק כמחצית ממקרי ההידבקות. אם כולם יחבשו מסכות, ניתן למנוע את מרבית המקרים.

כולם חייבים לחבוש מסכות מתוצרת בית: כולנו יכול להדביק אנשים אחרים בטרם יוודע לנו שאנחנו חולים

עד כמה ניתן להוריד את ה-R באמצעות מסכות? די הרבה.

על פי מודל זה, ניתן לעצור את המגפה אפילו אם האמצעי היחיד שנאמץ הוא ש-60% מהאוכלוסיה יחבשו מסכות בעלות יעילוּת של 60%. 

זה אפילו לא כולל את התרומה הנוספת של מסכות: שהן מונעות מנשאים מלזהם משטחים ומאנשים בריאים מלגעת בהם ואז להעביר את הנגיף אל פניהם.

סרטון יוטיוב המתאר את התפשטות החיידקים.

אני לא מכיר אתכם, אך אני לא יכול להתאפק. אני נוגע בפנים שלי כל הזמן. כשאני חובש מסכה אני נמנע מלגעת בפנים, וזה קרוב לוודאי תורם להפחתת הזיהום דרך משטחים משום שהידיים המלוכלכות שלי לא נוגעות בעיניים, באף או בפה.

אז כולנו חייבים לחבוש מסכה. אך לא נוכל לחבוש מסכות רופאים מנתחים (N95) משום שברוב המדינות אין מספיק מלאי, ואלה שבנמצא מוקצות לעובדי הסגל הרפואי. אתם חייבים להכין לעצמכם מסכה. ממה תכינו אותה?

יש להתחשב בארבעה גורמים:

  1. חומר הגלם
  2. הצפיפות
  3. מספר השכבות
  4. שילוב השכבות

לגבי (1), חומר הגלם:

הערה: אל תשתמשו בשקיות שואב אבק. הן עלולות לפלוט חלקיקי זכוכית קטנים שאתם עלולים לשאוף.

חומרים מסוימים טובים מאחרים, ויש חומרים מצוינים רבים.

יש לבחור את הבד בעל הצפיפות הרבה ביותר. מסכות עשויות כותנה צריכות להשתמש בכותנה הצפופה ביותר העומדת לרשותנו. כלל אצבע קובע שהבד טוב יותר ככל שכמות האור החודרת דרכו קטנה יותר. כמובן, אתם צריכים להיות מסוגלים לנשום דרכו.

כמה שכבות נדרשות? כל המרבה, הרי זה משובח.

ולבסוף, האם כדאי לשלב כמה חומרי גלם?

מן האמור לעיל עולה שיש לבחור חומרים צפופים יותר, לשלב כמה חומרים, ולתפור כמה שיותר שכבות, כך שעדיין נוכל לנשום. אך היזהרו: אם אינכם יכולים לנשום בקלות, אתם תסירו את המסכה או שתחבשו אותה כך שהאוויר יזרום סביבה. זה לא טוב. וודאו שהיא מתאימה היטב, אחרת יעילותה יורדת פלאים.

מוכנים לתפור מסכה? אפשר להכין אותה ב-40 שניות, או בתהליך קצת יותר מפורט.

סרטון יוטיוב להכנת מסכה בבית ב-40 שניות.

אם אתם חובשים מסכה, חשוב מאוד ללמוד כיצד לחבוש אותה ולהסיר אותה כדי למנוע זיהום.

מכיוון שלכולנו יש בבית חולצת טריקו, הכנת מסכה בבית לא עולה כלום – הממשלה אפילו יכולה להרוויח כסף מהטלת קנס על מי שלא חובשים אותן. כל אחת מהן יכולה לייצר רווח של בין $3000 ל-$6000 בשל הפחתת התמותה. במילים אחרות, מדובר בתשואה אינסופית על ההשקעה.

אם מתחשבים בהשפעתן, בעלות ובקלות היישום, הרי ששימוש במסכות הוא משהו שאין מה לחשוב עליו. אפילו אם היה לנו רק ביטחון מועט בהשפעתן, עדיין היה זה אמצעי שמובן מאליו שיש לאמצו. אף על פי שיפן לא נקטה ביותר מדי צעדים כנגד הנגיף, יחס ההידבקות בה נמוך הרבה יותר בשל כך שהציבור משתמש במסכות בצורה נרחבת. צ׳כיה וסלובקיה, מהמדינות הראשונות באירופה שחייבו על חבישת מסכות, ממוקמות במקומות הטובים ביותר בטבלת מספר מקרי התחלואה.

ממשלות ברחבי העולם חייבות לצוות על חבישת מסכה בציבור. עליהן להטיל קנס על מי שלא חובש מסכה. חברות חייבות לתבוע זאת מעובדיהן. חנויות – מהלקוחות. כחברה, אנחנו חייבים להשתנות ולא לראות את המסכה כסימן לכך שמישהו חולה, אלא כסימן למישהו שנוהג בחוכמה ובהתחשבות כלפי הזולת.

ואם הממשלות לא עושות כן, שומה על האזרחים לעשות זאת. אחרי ככלות הכל, אם אחוזי השימוש במסכות בצ׳כיה עלו מ-0% ל-100% בתוך שלושה ימים, גם אתם יכולים.

סרטון יוטיוב שמדבר על התפקיד של מסכות בהאטת התפשטות הקורונה.

ולסיכום, מה למדנו על אודות המסכות?

  • נגיף הקורונה עלול להתפשט לא רק באמצעות שיעול במרחק של פחות מ-2 מטר, אלא גם באמצעות שירה או דיבור וככל הנראה במרחק גדול הרבה יותר מ-2 מטר.
  • מרבית האנשים מדבקים אפילו לפני שהם יודעים שחלו.
  • המסכה מונעת מהטיפות הנשימתיות מלהשתחרר ובכך ממונעות מאדם חולה מלהדביק אחרים.
  • הן גן מגנות על אנשים בריאים ומונעים מפני הידבקות.
  • תוך ימים מספר, ניתן להגיע למצב שבו 100% מהאוכלוסייה חובשת מסכות תוצרת בית.
  • אם מרבית מהאוכלוסייה חובשת מסכות תוצרת בית בעלות יעילות סבירה, אמצעי זה לבדו יכול לעצור את המגפה.
  • זה אחד הדברים הזולים ביותר שמדינה – או יחיד – יכולים לעשות
  • בהינתן העלות (אפס) והתועלת (עצומה), אין מה לחשוב על זה וחייבים לצוות על חבישת מסכות.

מקטע זה מתבסס באופן משמעותי על רעיונות ומקורות של: Jeremy Howard, Masks4All והמאמר של Matt Bell.

ריחוק פיזי, היגיינה וחינוך הציבור

כעת, לאחר שלמדנו כי הנגיף מתפשט באמצעות שיעול, ענני טיפות נשימתיות, משטחים ואפילו בזמן הדיבור, אנחנו יודעים שנדרש לחבוש מסכה. יחד עם זאת, לא כולם יחבשו מסכות או שהן לא תהיינה מושלמות. קיימות דרכים נוספות להקטין את שיעורי ההידבקות. אנו פשוט נדרשים לשנות את ההתנהגות שלנו בחיי היום היום ואת הסביבה בה אנו חיים.

מכיוון שרובנו נדבקים מאנשים אחרים, כאלה שהם כבר סימפטומטיים, או כאלה שאצלם הסיפטומים עדיין לא הופיעו או לא יופיעו כלל, מה שנדרש לעשות הוא להימנע ממגע ממושך, ישיר וקרוב במתחמים סגורים. בסביבה שכזו, מרחק של שני מטרים כנראה לא מספיק. המאמר הזה מסביר מדוע.

הוא מראה את המיקום הפיזי של חולי קורונה שונים ששהו באותו זמן במסעדה אחת בסין. הם השתייכו לשלוש משפחות שונות, אך הקשר ביניהן התגלה באמצעות פעולות מעקב קשר.

כאן, A1 היה הראשון שחווה סימפטומים, מאוחר באותו יום. ייתכן והוא היה החולה היחיד שנדבק במסעדה באותו יום, ואולי גם A2, A3 ו-A4 נדבקו משום שאצלם הופיעו הסימפטומים יומיים-שלושה לאחר מכן. מאוחר יותר, חמישה סועדים אחרים, משני שולחנות נפרדים, נדבקו אף הם.

הסועדים שישבו בשולחנות אחרים ונדבקו מן האדם שנדבק – אשר ייתכן והדביק אותם באמצעות טיפות נשימתיות – היו סמוכים לאותו אדם או בטווח הראייה שלו, במרחק מספר מטרים ממנו. ההידבקות התרחשה באמצעות מגע או ענן טיפות, אין לדעת. סביר מאוד שהם נדבקו מ-A1 – משום שזה החולה הראשון אצלו הופיעו הסימפטומים – אך ייתכן ונדבקו מבני המשפחה האחרים, אף כי זה פחות סביר משום שהסימפטומים אצלם הופיעו יומיים-שלושה לאחר מכן. משפחה A שהתה יותר משעה בסמיכות לשתי המשפחות B ו-C.

נראה כי זה בדיוק מה שצריך להימנע ממנו: מגע ממושך וקרוב באזור סגור. כיצד נוכל ליישם לקח זה?

ראשית, חייבים להפריד את השולחנות במסעדה לשמור על מרחק בין הסועדים. נדרש לשמור על מרחק של לפחות 2 מטרים בין הסועדים – יותר, אם ניתן – ומומלץ להימנע משיחות ממושכות.

הסרטון הבא מראה כיצד מותאמות סביבות בסין. לדוגמה, מחצית מן השולחנות במסעדות משמשים כחוצצים והמסעדות אינן מתירות לסועדים לשבת יחד ולסועדים לשבת זה מול זה.

מוניות הן מקום סגור נוסף בו עלול להתקיים מגע ממושך. כמובן שנדרשות מסכות ועזרי חיטוי, אך זה כנראה לא מספיק. ייתכן ויידרש להפריד את הנוסעים מהנהג.

תמונה מתוך הסרטון הקודם. מקור: נגיף הקורונה: מ-93 נדבקים לאפס, מה עשתה עיר זו בסין כדי להכיל את הנגיף?

מכוני כושר הם דוגמה נוספת. הח׳ברה האלה סימנו אזורים על הרצפה כדי לוודא שהמתאמנים שומרים על מרחק זה מזה בזמן האימון, ויש להם את כל מה שנדרש כדי לחטא את האזור. ייתכן והמרחק איננו מספק, אך זה מדגים את הרעיון של מה שנדרש.

יש להציב מחסומים פיזיים כדי להפריד בין אנשים כל אימת שניתן. סניף הסטארבקס הזה בטייוואן סימן את הרצפה כדי להנחות בברור לאנשים היכן לעמוד.

התמונה הזו לקוחה מסרטון שמדגים כיצד נראים כעת החיים בטייוואן, לרבות מסכות, מדי חום, בתי ספר, עזרי חיטוי במעליות, תחנות לרחיצת ידיים ואמצעים אחרים.

את אותם אמצעים יש לנקוט גם בסביבות עבודה פיזיות: להפריד אנשים עד כמה שניתן, ליצור מחסום פיזי אם אפשר, לוודא זרימת אוויר טובה ולהימנע ממגע ממושך בין העובדים.

אותם כללים חלים על מי שעובד במשרד:

  • מסכות – חובה
  • אלה שיכולים לעבוד מהבית, מוטב שיעשו כן. במיוחד אלה שנזקקים לתחבורה ציבורית, או משתייכים לקבוצת סיכון, כגון מבוגרים בעלי מחלקות רקע.
  • נדרש לשים חומר חיטוי לידיים בכל מקום, ולנקות את המשרד לעיתים מאד תכופות.
  • להימנע מפגישות פנים אל פנים. אם הן הכרחיות, יש להימנע ממצב שבו יותר מדי אנשים שוהים בסמיכות זה לזה בחדר במשך זמן ארוך מדי. פגישת בת שעה של עשרה אנשים איננה רעיון טוב. עבודה מול לוח מחיק עם הקולגות למשך פרקי זמן ממושכים אף הוא אינו רעיון מוצלח.
  • לא לעבוד פנים אל פנים
  • לשנות את הכניסות כך שלא תתאפשר התקהלות.
  • להציב מחסומים פיזיים ככל שניתן. אם יש למישהו נטייה להישען על המחסום, נדרש להפוך את זה לפעולה לא נוחה ולהציב שילוט שאוסר על כך.
  • במידת האפשר, להגדיר משמרות ולפצל את כוח העבודה ביניהן.
  • חדרי האוכל יעברו לעבוד במתכונת של טייק-אוויי.
  • לנסות להימנע מלערבב קבוצות עבודה בתוך החברה. צוותים שתמיד עובדים יחד ולא מתערים חברתית עם צוותים אחרים יכולים למנוע הידבקות של קבוצות עבודה אחרות בתוך החברה.
  • ברור שכל מי שחווה סימפטומים חייב לעזוב מיד ולהיבדק וכל מי שעמד איתו בקשר חייב להיות תחת השגחה או בידוד.
  • לשם כך, כדאי לעקוב אחר כל הקשרים בענייני עבודה. אחת מן הדרכים הפשוטות לעשות כן היא לסמן על לוח שנה כל מפגש בין עובדים.
  • הנה מספר המלצות אחרות ביחס לסביבות עבודה אחרות, כגון מרכזי לוגיסטיים, משרדי בית או עבודות שאינן בתוך מבנה סגור.

קיימים מסמכים רבים המכילים המלצות כאמור. הנה זה של המרכז למניעת מחלות בארה״ב (CDC) וזה של הממשלה הבריטית.

בנוסף לעבודה, גם חיי החברה עלולים להוות מוקד הדבקה. כפי שראינו כבר, יש להימנע ממגע ממושך הכרוך בדיבור, שירה או מגע פיזי.

אם אתם לא גרים באותו משק בית, הימנעו מלחבק, לנשק, ללחוץ ידיים או לחלוק מזון. הימנעו ממסיבות ומפגשים חברתיים (לרבות ימי הולדת, חתונות או לוויות). אלה עלולים לגרום למוות, כפי שניתן שקרה לתושב שיקגו שהדביק 16 אנשים אחרים בלוויה ושלושה מהם מתו.

האמצעים הללו יגבילו את מספר ההידבקויות הישירות מאדם אחד לאחר. זה הכי חשוב.

יחד עם זאת, אנחנו עלולים להידבק מהסביבה.

לא סביר שתדבקו מנגיפים שנופלים על השיער, הבגדים או דברי דואר: הם לא נוטים ליפול שם ואם הם כן, הם לא ישרדו יותר מדי זמן. אם אתם לא עם אנשים אחרים, לא סביר שתידבקו בחוץ, ובייחוד לא בשמש.

רחיצת הידיים וחיטוי הידיים עוזר, אך רחיצה נכונה של הידיים הרבה יותר יעילה.

זה האופן בו הסבון הורג את הנגיף:

מקור: Madeline Marshall/Nicole Finateri/Vox

 

הנגיף עטוף משטח שומני והסבון נדבק אליו בדיוק כפי שהוא נדבק לשומן שעל הכלים בכיור.

הסרטון הזה מדגים כיצד לשטוף ידיים נכון, ולמה.

כלל האמצעים הללו עשוים להפחית את התפשטות נגיף הקורונה. איננו יודעים מהי תרומתו של כל אחד מהם, וייתכן שלעולם לא נדע. אך זהו כרגע הניחוש המיטבי שלנו בהתאם לידע הנוכחי שלנו אודות הנגיף.

כתוצאה מכך, חייבים האזרחים, עסקים וממשלות לתבוע את יישומם של האמצעים הללו דרך קמפיינים חינוכיים ואמצעי אכיפה.

בהיבט החינוכי, ממשלות יכולות למשל, לשלוח הודעות טקסט לכלל האוכלוסייה מספר פעמים ביום. תוך שימוש במערך התקשורת הלאומי ניתן כך להעביר את המסר שוב ושוב.

ערוץ הילדים | סין נשטפה במסרים אודות ריחוק חברתי כמו זה, עד כי בנו של המחבר הצהיר בשבועות האחרונים ש״הוא שונא את הפרסומות החדשות האלה.״ תצלום של Christopher Thomas, מטעם ThinkGlobalHealth.

כדי לעודד את האוכלוסייה לציית, אלה שלא מצייתים חשופים לקנסות. זה מה שעושים למשל בטייוואן.

המגזר העסקי חייב להתאים את סביבות העבודה ולחייב עבודה מרחוק ככל שניתן, ובמיוחד מערכת הבריאות. לכן, נקצה לה מקטע מיוחד משל עצמה.

עובדי מערכת הבריאות הם הלוחמים החיוניים בנגיף אך גם חשופים לסיכון ההידבקות הגבוה ביותר. קיימים אמצעים רבים להקטנת הסיכון, אך האמצעי הטוב מכולם הוא פשוט לא להיות במגע. פירושו של דבר, לבצע כמה שיותר התייעצויות מרחוק.

< התמונה חסרה במקור>

טוויט של Bob Wachter, מרשת בתי החולים של UCSF, אחת מהטובות בעולם, שמתאר את הזינוק החד במספר ביקורי הווידאו שהם ערכו מאז תחילת מגפת נגיף הקורונה. מחצית מהביקורים כיום נערכים מרחוק.

בנוסף להפחתה בהידבקויות בתוך בית החולים, הרפואה מרחוק (טלמדיסין) מפחיתה את העומס על בית החולים עצמו וחדרי ההמתנה שבו. זו גם דרך לגייס את החולים לטפל בעצמם גם בבית. הם נשלחים הביתה עם מד סטורציה (חמצן בדם) וסטטוסקופ דיגיטלי המאפשר להם לעקוב אחר מצבם ולהיכנס לבידוד עם הופעת הסיפטומים. זו גם דרך נהדרת לאבחן חולים מראש (triage), גם במקרה שהאדם מאמין שהוא חולה אך הסימפטומים לא תואמים את אלה של נגיף הקורונה.

במדינות מסוימות, כדוגמת ארה״ב, כבר קיימת תשתית חוקית שמסדירה את הרפואה מרחוק. לאחרות, כדוגמת האיחוד האירופי, יהיה קשה יותר. יחד עם זאת, בשל הנסיבות כדאי לבדוק את הנושא שוב.

מדידות חום?

האמצעי האחרון בו נדון בחלק זה הוא מדידת חום.

ראשית, מדידת חום יעילה רק עבור אנשים שחווים כבר סימפטומים – ואנחנו כבר יודעים שאלה אחראים רק למחצית מן ההדבקות. לא לכולם יהיה חום. מדידת חום תעלה על בערך 50% מהאנשים שנדבקו.

יחד עם זאת, בסין ובטייוואן, כמו במדינות נוספות, מודדים את החום בכניסה של מבנים רבים. כדי למנוע מלזהם את המשטח, מד החום שבשימוש איננו נוגע בעור. למרבה הצער, תד החום הממוצע אינו מאוד יעיל. בתלות באופן בו הוגדרו, הם עלולים לאפשר ל-45% מהאנשים החולים להיכנס, ובה 97% מהאנשים שנדחים לא באמת חולים. להלן מודל שמציג את המספרים הללו, ומדגים את הנושא:

ניתן לכוון את מד החום כך שיזהה שיעור גבוה יותר של חולים, אך זה יבוא על חשבון הבריאים. למשל, אם למד חום יש רגישות של 90% וספציפיות של 90%, ניתן לזהות 90% מאלה שיש להם חום, ובה בעת נשגה ונסווג 10% מאלה שאין להם חום כאילו יש להם. אם, למשל, 0.1% מהאנשים שמנסים להיכנס למבנה חולים, פירושו של דבר שעל כל חולה שאנחשתימנע כניסתו, תימנע כניסתם של 100 אנשים בריאים. זכרו: 50% מהחולים עדיין נכנסו בגלל שאין להם סימפטומים. כלומר, מדי החום לא יצליחו למנוע כניסתם של 75% מהאנשים שנדבקו.

אמצעי זה עשוי היה להשתלם אלמלא היה יחסית יקר, משום שנדרש אדם כדי להפעיל את מד החום. זה ככל הנראה ישתלם אם לאדם זה משימות נוספות, כמו הפניית אנשים עם חום לתחנת בדיקה, ואכיפת אמצעים אחרים (כגון מסכות). אם לא, זו דרך יקרה לסנן רק כרבע מהאנשים שנדבקו. טוב מכלום, אך לא מושלם.

מדי חום הרבה יותר טובים -והרבה יותר יקרים – יכולים לשנות התחשיב. לדוגמה, מצלמה תרמית אינפרא-אדומה יכולה לזהות אנשים עם חשד לחום. לאחר שהאדם נלקח הצידה, מודדים לו חום באמצעות מד חום במגע, שהוא הרבה יותר מהימן. התוצאה היא הרבה פחות חיוביים כוזבים. אחרת, לא ברור שהאמצעי הזה מספק תמורה טובה להשקעה.

תודות ל-Matt Bell על הובלת המחקר במקטע זה.

מסקנה

מה שאזרחים, עסקים וממשלות יכולים לעשות יכול להיות בעל השפעה אדירה על הפחתת שיעור ההידבקות בנגיף הקורונה. כולם נדרשים:

  • לחבוש מסכות תוצרת בית.
  • לרחוץ ידיים.
  • להימנע מלשהות זמן ממושך בקרת אנשים שמדברים או שרים.
  • להימנע ממסיבות או התכנסויות חברתיות, במיוחד עם אלה נערכות עם קבוצות חברתיות אחרות.
  • לשמור על מרחק מאנשים. לפחות 2 מטר. אידאלית – יותר. אל תשבו זה מול זה.
  • לשנות את סביבת העבודה כך שלעובדים יהיה הרבה יותר קשה להיות במגע.

בחלק הבא, נסקור את ארבעת האמצעים שממשלות יכולות ליישם בזול יחסית, ואשר נודעת להם השפעה אדירה על הפחתת שיעור ההידבקות: בדיקות, מעקב קשרים, בידוד וסגר.

*   *   *

לקבלת החלקים הבאים, אפשר להירשם לניוזלטר.

זהו חלק ב׳ של המאמר, נגיף הקורונה: לומדים כיצד לרקוד. בחלק ג׳, ננתח את האמצעים הבסיסיים שעל כל מדינה לאמץ: בדיקות, מעקב קשרים, בידוד וסגר. נמליץ באופן פרטני בכל אחד מהתחומים ואף נזהיר: רוב המדינות עדיין לא ניגשות נכון לאיתור הקשרים. אם הן תמשכנה בדרך הזו, זה ייגמר כמו בסינגפור.

המאמץ העצום נתמך בעזרה של עשרות אנשים שסייעו במחקרים, מקורות, טיעונים, משוב על ניסוחים ואיתגרו את הטיעונים וההנחות שלי כמו גם חלקו עלי. תודות מיוחדות ל- Carl Juneau, Genevieve Gee, Matt Bell, Jorge Peñalva, Christina Mueller, Barthold Albrecht, the Masks4All team, Jeremy Howard, Elena Baillie, Pierre Djian, Yasemin Denari, Eric Ries, Shishir Mehrotra, Jeffrey Ladish, Claire Marshall, Donatus Albrecht, כמו גם רבים נוספים. כל זה לא היה אפשרי בלעדי כל אחת ואחד מכם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *